יום שבת, 10 בספטמבר 2016

מלכת היופי של ירושלים

הוסף לסל את מלכת היופי של ירושלים / שרית ישי-לוי
מלכת היופי של ירושלים 
שרית ישי-לוי
רומן היסטורי

מהרגע בו פגש מבטו של רפאל ארמוזה בברק העיניים הכחולות של הנערה המסתורית, דבר לא חזר להיות כמו שהיה. אותו ברק שהכה ברפאל יפגע לאחר שנים בבנו גבריאל  כשיפגוש את רוח‘ל, ולאחר מכן יפגע גם בלונה, בתו של גבריאל, כשתפגוש בדוד.את סיפורן של האהבות הבוערות, הרגשות והיצרים העזים, והמציאות הכואבת שעוברים כחוט השני בין ארבעה דורות במשפחת ארמוזה, מספרת גבריאלה, בתה של לונה. היא מקשיבה קשב רב לסבתה רוזה, לדודה הזקנה אלגרה ולדודתה רחליקה, ואט־אט נחשפים בפניה הסודות והשקרים, ובעיקר כוחות הנפש שנאלצים בני המשפחה לגייס כדי להתמודד עם הפסגות והתהומות
שהחיים מציבים בפניהם.
מלכת היופי של ירושלים היא סאגה על משפחת ארמוזה, בני

הקהילה הספניולית בירושלים, מתחילת המאה העשרים והשלטון התורכי, דרך שנות המנדט הבריטי, הקמת מדינת ישראל ועד תחילת שנות השבעים. הספר רווי באווירה הירושלמית הישנה והטובה, בניחוחות שעולים מן המטבחים ומצמחי התבלין ובאור הלבנההמאיר את הפינות האפלות ביותר  של המשפחה.

וואו. המון זמן שרציתי לקרוא את הספר הזה, וכל כך שמחה שהתמזל מזלי סופסוף. מלכת היופי של ירושלים הוא ספר גדול וכתוב בצורה כזו שלוקח זמן לקרוא אותו. הכתיבה מהממת, סוחפת, ומכניסה אותנו לאוויר ולאווירה הירושלמית של התקופות המדוברות.

אחד החלקים המעניינים בו הוא המעבר בין הדורות - אנו זוכים להכיר את הדמויות שלנו מנקודות המבט של הוריהם, ילדיהם והם עצמם. אישית נהניתי גם מתיאורי התקופה ברקע- כבוגרת לימודים על ירושלים, התרשמתי מהפרטים הקטנים המדויקים השזורים בכל הרומן על סגנונות הבנייה, התרבות ואורח החיים בירושלים. הכל היה שם- תקופות הצנע, הרכילות המקומית, המתחים בין העדות, התרחקות הדורות הצעירים מהדת וכו'. 

בנוסף, הקשר הישיר בין גבריאלה הצעירה לבין דודתה רחליקה גרמה לי לחשוב על כמה אנחנו לא יודעים על אנשי הדור הקודם. רחליקה היא סתם דודתה האהובה והדואגת הזקנה- היא אינה מבינה שרחליקה הייתה יכולה להיות משכילה גדולה, ועל פעולותיה למען המחתרות. היופי והקושי במדינתינו היא שגם האנשים הפשוטים היו חלק בלתי נפרד מההיסטוריה שלנו. 

ארוך אבל שווה כל רגע. מהנה, מעורר השראה וחשיבה, מלמד מאוד. ממליצה!! 


יום ראשון, 24 באפריל 2016

שבע אמהות

שבע אמהות - הנשים הגדולות של התנ"ך
יוכי ברנדס
פרשנות וביקורת המקרא

שבע הדמויות עליהן כותבת יוכי ברנדס הן: בת לוט (אימו של מואב), תמר (כלתו של יהודה)מרים הנביאהבת פרעהרות המואביהמיכל בת שאול, ואסתר המלכה. ברנדס מתארת ומפרשת את תפקיד הנשים האלו בדברי ימי עם ישראל תוך כדי שימוש במקורות מקראיים נוספים, מקורות תלמודיים ופרשנות אישית שמנסה להסביר את המניעים של סופרי המקרא ופרשנות חז"ל בהמעטת דמותן של הנשים.
המחברת מנסה להסביר את מניעיה של בתו של לוט לאנוס את אביה לאחר חורבן סדום ועמורה, מעריצה את תושיתה של תמר, כלתו של יהודה, שהצליחה באמצעות נשיותה להעמיד זרע שיהפוך אף לזרע המלוכה, מנסה להסביר מדוע מרים הנביאה שהייתה גם אחות משה רבנו כמעט ואינה מוזכרת בתורה, מעריצה נשים כמו בת פרעה ואשת רבי עקיבא שהעזו למרוד בהוריהן בשם הצדק, מפארת את דמותה של נעמי ורות המואביה שאף זכתה להיות סבתו של דוד המלך, חוזרת על הערצת אהבתה של מיכל בת שאול לדוד ועל הישגי חוכמתה של אסתר המלכה שהצילו את עם ישראל מאבדון.

יוכי ברנדס חכמה מאוד, ואני מאמינה שיש ערך בלקרוא את מחשבותיה על אירועי ואנשי התנ"ך כמעין ניסוי מחשבתי. לפעמים, מתוך היכרות עם הסיפורים מאז הגן אנחנו רגילים לחשוב על האירועים כפשוטם. אנחנו שוכחים להכניס קונטקסט של תקופה, נסיבות, רגשות, מצב של העם וכו'. מנגד, יש פירושים על התנ"ך שכ"כ מוכרים אנו מתייחסים אליהם כפשט הפסוקים וברור לנו לגמרי שכך היה - ואז לגמרי מתעלמים מהפסוקים האמיתיים ולא חושבים יותר מדי על למה זה נכתב דווקא ככה, ולמה חז"ל ראו לנכון לסתור את זה לגמרי?? (לדוגמא - כתוב בפירוש שמרדכי אימץ את אסתר לבת, אבל חזל טוענים שנשא אותה לאישה. כתוב בפירוש שהיתה נערה יפה וטובת מראה שנלקחה עם הבתולות, אך חז"ל אומרים לנו שהייתה מכוערת, זקנה, ונשואה בכלל) 
לכן, למרות שאני חושבת שהסופרת מאוד ממורמרת כלפי הדת וחכמיה, אני חושבת שיש משהו בהרבה מדבריה - וגם למאמינה האורתודוכסית כמוני יש עניין לקרוא - אפילו רק ע"מ לדעת לענות תשובות אחרות לשאלות המוצדקות שהיא שואלת.
שלא כמו מלכים ג', שבע אמהות אינו רומן ולכן פחות סוחף ומרגש ומפתיע כמוהו. אבל אל דאגה - מצאתי את עצמי מעוניינת ומחוברת למרות אופיו העיוני של הספר, וממליצה לכל חובבי התנ"ך וכן לכל הדתיים (שהם יודעי תנ"ך גם אם פחות אוהבים ומחוברים) לקרוא ספר זה, ומאחלת לכם קריאה מהנה ומעוררת מחשבה. (:
חג פסח כשר ושמח!

יום שישי, 27 בנובמבר 2015

וקראתם דרור

Image result for ‫וקראתם דרור‬‎



וקראתם דרור
רונית לוינשטיין מלץ
הו"ל: ידיעות אחרונות, 2010

מבוסס על חייו של אל"מ דרור ויינברג, מח"ט חברון
וקראתם דרור הוא פסיפס מרתק ומגוון של עשרות דמויות המספרות, כל אחת בקולה, את סיפור היכרותן עם אדם יחיד ומיוחד אשר חי ביניהן. המפגשים הקטנים-גדולים הללו יוצרים תמונה מורכבת ונדירה של איש אחד ושל חברה שלמה. זהו סיפורה המרגש של מדינת ישראל החולמת והלוחמת המשתקפת מסיפור חייו של קצין נערץ שלא הניח לקושי, לפחד ולמלחמה לערער את אמונתו ואת דרכו.

בספר זה שוזרת רונית לוינשטיין-מלץ סיפור בסיפור, דמות בדמות, זיכרון בזיכרון, ויוצרת שלם הגדול מסך חלקיו - אהבה ומלחמה, אמונה ואחריות, משפחה וחברים, אבל ושמחה - הדברים שמהם עשויים חיינו כאן.

אל"מ דרור וינברג, מח"ט חברון, היה הקצין הבכיר ביותר שנהרג במהלך האינתיפאדה השנייה. וקראתם דרור פורש לפני הקוראים את סיפורו המרגש, הנוגע בנימיה של ההוויה הישראלית על המר והמתוק שבה.

הספר הזה הוא בערך התנ"ך השני של כל מדריך בתנועת נוער דתית מאז שהוא יצא. אז מן הסתם שנייייים אמרתי שאני אקרא אותו, בעיקר כדי לראות מה כבר יכול להיות כל כך מיוחד. הייתה צפויה לי הפתעה- הספר הזה היה המהמם והמעצים שקראתי בשנה האחרונה. 

מי זה דרור ויינברג בערך ידעתי. מדברים עליו, מצטטים אותו. אף פעם לא הבנתי למה דווקא הוא, אבל חשבתי שכנראה אמר כל מיני דברים יפים ולכן קל לעשות עליו פעולות. "וקראתם דרור" פתח לי את העיניים ובגדול. כל סיפור, מילדותו עד למותו, היה מעניין, משמח, מרגש, מעורר השראה, מצחיק. בהתחלה סתם הייתי מעוניינת, אבל לקראת הסוף כבר הייתי כל כך מאוהבת בבנאדם המדהים הזה שממש בכיתי כשנזכרתי שהוא נהרג. כמה הייתי רוצה לפגוש אותו.

ברור, נעשה שימוש בחירות אומנותית, אבל רק לשם הקישוט. הסיפורים עומדים כמו שהם, וניכר שהמחברת עמלה על הראיונות והשכתוב הרבה. קנאיתי בכל האנשים שזכו לפגוש אותו - ואני כיום כואבת את כאבם שאיבדו אותו. אני גם למדתי המון על הצבא, ההרכיה והגאווה שבה, ובאמת מוקירה טובה לאנשים שעושים ימים כלילות כמו דרור כדי לשמור על השקט בגזרות הקשות. 

היו בספר את זווית מבטם של בני משפחה, חברים, חיילים, מפקדים, שכנים, זרים - גברים נשים וילדים. אם יש משהו שאפשר להגיד עליו באופן כללי, הוא שפשוט אי אפשר להבין עד שקוראים אותו. אישית, העותק שלי כולו מסומן ומקופל בציטוטים שריגשו אותי עד דמעות, ודברים שחשוב לזכור לחיים.

קריאה מהנה, ושבת שלום שיהיה!
אסתי

יום ראשון, 13 בספטמבר 2015

המוח הנשי

הוסף לסל את המוח הנשי / לואן בריזנדיין
 המוח הנשי
ד"ר לואן בריזנדיין
מחקר 

כל מוח מתחיל כמוח נשי. הוא הופך להיות גברי רק כשמונה שבועות לאחר ההתעברות, כשעודף הטסטוסטרון מכווץ את מרכז התקשורת, מפחית את יכולת ההקשבה ומכפיל את גודלו של אותו חלק במוח האחראי על התשוקה המינית.

ד"ר לואן בריזנדיין היא נירופסיכיאטרית פורצת דרך. בספרה המוח הנשי היא מרכזת את הממצאים המדעיים החדשים ביותר במטרה להראות שהמבנה הייחודי של מוח האישה קובע כיצד נשים חושבות, לְמה הן מייחסות חשיבות, כיצד הן מתַקשרות ואת מי הן יאהבו. בספר תקבלו תשובות לשאלות כגון:
מדוע אישה משתמשת בכ-20,000 מילים ביום, ואילו גבר משתמש בכ-7,000?
מדוע אישה זוכרת מריבות שגבר טוען בעקשנות שמעולם לא התקיימו?
מדוע נערות עסוקות באופן כפייתי בשאלת המראה שלהן ובשיחות טלפון?
מדוע נשים חושבות על מין פעם בכמה ימים, ואילו גברים חושבים על מין כל כמה דקות?
מדוע אישה יודעת מה אנשים מרגישים, ואילו גבר אינו מסוגל לזהות רגש אלא אם כן מישהו בוכה או מאיים בפגיעה גופנית?
מדוע הסיכוי שאישה שעברה את גיל חמישים תיזום גירושים גבוה מהסיכוי שגבר יעשה זאת?

נשים יסיימו את קריאת הספר הזה בידיעה שיש להן בראש מכונת תקשורת משומנת היטב. אצל גברים תתפתח קנאת מוח קשה...

המוח הנשי הוא ספר חדשני, מקורי ושנון, מלא תובנות מרתקות, מרחיבות אופקים ומאירות עיניים על מה שמניע נשים וגברים ועל ההבדלים ביניהם.

וואו. באמת ספר שלימד אותי המון.

לקוראות וקוראים שמפחדים ממשהו מדעי ומשעמם, לא לדאוג. הכותבת פורשת בפנינו את המחקר שלה באמצעות עובדות וסטטיסטיקות באמת מעניינות בשילוב סיפורים ומעשיות מנשים ובנות שהיא עבדה איתן במסגרת המרפאה שלה. ובכלל, הנושא עצמו ימשוך כל אדם - מה באמת הולך בראש של נשים?

לדעתי אלו דברים שלנו כבנות חשוב לדעת כחלק מההבנה העצמית שלנו, אך גם לגברים יש מה לקבל מהספר הזה כבעלים וכאבות. 

למרות ש"המוח הנשי" נראה כמו כל ספר אחר, הוא באמת קצר יחסית - אם יצא לכם לפתוח אותו בחנות תראו שחצי ממנו זה ביבליוגרפיה (רשימת המחקרים והמאמרים עליהם היא מתבססת) ולכן אני בכלל ממליצה גם לאנשים קצרי סבלנות. מה שכן, זה קצר אבל אינטנסיבי.

ובנימה זו, מאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה, ומלא בקריאה מעניינת והרפתקנית!
אסתי

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

מלכים ג'

הוסף לסל את מלכים ג' / יוכי ברנדסמלכים ג'
יוכי ברנדס
רומן תנכ"י

 מלכים ג" הוא רומן המנהל דיאלוג מרתק עם סיפורי היסוד של עם ישראל. הסופרת יוכי ברנדס, הידועה בהיכרותה המעמיקה עם המקורות היהודיים, נוגעת בשאלה הטעונה: באיזו מידה אנחנו יכולים באמת להכיר את העבר שלנו, הן הפרטי והן הלאומי, ועד כמה הוא משועבד לתכתיבי השליטים המנצחים, המשכתבים את העבר באמצעות סופרים מטעם.

 "מלכים ג" הוא רומן חתרני, שלאחריו תקראו את התנ"ך אחרת מכפי שקראתם אותו עד כה. ברנדס חושפת בדרך וירטואוזית את הבקיעים בסיפורים שעליהם גדלנו ומציעה להם תוספות והשלמות, שרובן מעוגנות באגדות חז"ל, המאירות באור שונה את גיבורי האומה. נחשף גם עולמן החי והתוסס של הנשים, שהוסתר מתחת לרובד הגברי הגלוי של כתבי הקודש. סוף סוף יוצאות אסירות הארמון מירכתי הבמה, והן מתגלות כדמויות מפתח בקורותיה של הממלכה הקדומה. .

עזבו את "התקציר" שלמעלה. אתם לא תבינו על מה אתם קוראים עד אמצע הספר, שבזה יש לדעתי המון יופי.

לסופרת יש את הנקודת מבט הייחודית של אישה שהתחנכה בבית חרדי ומאוחר יותר עשתה תואר במכון קונסרבטיבי, וממש ניתן לראות את זה ביצירה של מלכים ג'. ברור כשמש האהבה והבקיאות שלה בתנ"ך, וככל שהעלילה מתקדמת ניתן להבחין בתעוזה של הסופרת ובמעט כפירה. היא משחקת ברעיון המוכר של ההיסטוריה שנכתבת על ידי המנצחים- היא מראה איך האירועים שתוארו בתנ"ך נכתבו כך משום שמישהו גרם לזה, וכותבת סדר התרחשויות אלטרנטיבי ומסבירה את הקונטרסט. (לא הבנת. לא נורא. תקרא תבין.) 

כמובן, שאת הקורא המאמין באמיתות התנ"ך (כמוני) זה די יזעזע. לכן אני ממליצה לבוא ליצירה הזאת בראש פתוח, כי חבל לפספס אותה. אציין לשבח את תיאורה של הסופרת את עולם הנשים התנ"כי, שהעלה בפני דברים שמעולם לא חשבתי עליהם. בנוסף לכך, זה באמת מדהים לראות איך אדם פרטי נהיה גיבור תנ"כי, שיוזכר לדורות, ולחילופין לראות את השלשלות העניינים מצד מישהו שהתנ"ך מחשיבה לרשע, אך שבאותה העת חשב שפועל לטובת עם ישראל. והכל לגמרי מתוך התנ"ך, ובמיוחד מההשלמות הפחות מוכרות של ספר דברי הימים.

לצערי היו כמה חסרונות בולטים בספר- *ספוילר* הכותבת לגמרי מרחיקה לכת מכל הגיון בתיאוריית קונספרציה על משפחתו של דוד שכל מטרתה היא למחוק את זכרו של משפחת שאול, גם ארבע דורות אחרי מותם של דוד ושאול עצמם, וזה כמובן בניגוד מוחלט להזכרים החוזרים בתנ"ך על אהבתו וכיבודו של דוד לשאול.
בהמשך לנזכר לעיל, מיכל והדד האדומי (!) ממשיכים בתוכנית נקמה אותו יבצע נכדה של מיכל לנכדו של דוד. נו באמת.

אבל, כפי שראיתי בביקורות אחרות על מלכים ג', צריך להיות ממש מוכשר כדי לטוות את הרעיונות האלה ועוד האירועים המסופרים בתנ"ך לסיפור שלם וקוהרנטי, ולכן, כל הכבוד!

מסקנתי היא שאם אתה יכול לסלוח על הכפירה שביצירה ולקבל אותה כסיפור דמיוני המבוסס על התנ"ך, תהיה מודהם מהחכמה שבספר וראשך ייפתח בצורה שלא נפתחה בעבר.
שנה טובה ומתוקה!!

יום רביעי, 30 ביולי 2014

זאבים

זאבים  | ליאת רוטנר
זאבים
ליאת רוטנר
מתח לנוער

כשﬠלמה בת ה־16 מתﬠוררת בבית חולים מתרדמת ﬠמוקה, היא לא זוכרת כמﬠט כלום. מספרים לה שחברתה הטובה ביותר, יובל, נהרגה, וכי החשוד הﬠיקרי הוא דן, נער מבית ספרה. ﬠם שובה ללימודים מנסים חבריה לﬠטוף אותה בתשומת לב, יוﬠצת בית הספר מתﬠקשת שתבוא לפגישות ואביה מנסה לגונן ﬠליה, אבל עד מהרה מחליטה ﬠלמה שהיא חייבת להבין מה קרה שם, באותו ﬠרב מר שבו איבדה יובל את חייה.
 
במקביל, משתתפת מגמת התיאטרון שבה לומדים עלמה וחבריה בתוכנית טלוויזיה שחושפת את המשקﬠים הרבים שנצטברו ביניהם וגורמת לעימותים.
 
זאבים הוא רומן מתח לנוﬠר של הסופרת המצליחה ליאת רוטנר. לאט ובהדרגה פורשת רוטנר מציאות לא פשוטה של התבגרות כואבת. של עימותים ﬠם מבוגרים שאינם  דוברי אמת וﬠם נערים שכוונותיהם מוטלות בספק. האם תצליח ﬠלמה להתמודד ﬠם מסﬠ הגילויים המטלטל מצפה לה?

כידוע, אני חובבת ליאת רוטנר גדולה. ספריה מדהימים וכל כך נכונים-היא מציגה כראוי את כל סוגי הישראלים כאילו היא עצמה בת מכל המגזרים ושכבות האוכלוסייה.

הספר היחיד שלה שלא אהבתי היה מאלאדר. קשה לי להגדיר למה מכיון שזה היה כ"כ מזמן שהתחלתי אותו, אבל אני חושבת שפשוט הרגשתי שכל  הקטע עם הקסמים והנסיכות היה קצת מגוחך. וזה מוזר כי אני קוראת פנטזיה רוב הזמן.

לכן חששתי שאתאכזב מ'זאבים' אבל לשמחתי הוא הפתיע אותי. הייתי מסוקרנת מהרגע הראשון. עלמה, הגיבורה, מציגה את חבריה במין  תעודת זהות כזו בהתחלה, שהיא לדעתי שיטה מעניינת ביותר. היא ילדה שדי מבינה את עצמה, וזה עורר בי חיבה אליה. שאר הדמויות בילו את רוב הספר בלהיות מבולבלים.

למרות הנ"ל, נורא אהבתי את שאר הדמויות. אבא שלה הוא טיפוס מוזר קצת, אבל אפשר להבין אותו. גורי הצחיק אותי נורא. אלין לעומתם נשארה קצת תעלומה... שגם זה אלמנט טוב בספר מתח.

לגבי העלילה עצמה- היא לא ריאליסטית במיוחד, אבל מהירה ומותחת ויכולה להתאים להמון אנשים שבדרך כלל מכורים לסדרות טלוויזיה.

ממליצה לסוג האנשים האלה. לאוהדים הרגילים של ליאת רוטנר- זה לא מה שהיא בדרך כלל כותבת, אבל אני מעודדת אתכם לנסות את 'זאבים' בכל מקרה.

מקווה שאתם נהנים מהחופש!
אסתי


יום שבת, 21 בספטמבר 2013

אירופה אירופה

אירופה אירופה
שלמה פרל
סיפור אמיתי!

סיפורו האמיתי והלא-ייאמן של שלמה פרל, נער יהודי בן שש-עשרה, במלחמת העולם השנייה, שמסתתר מפני הנאצים ממש בגוב האריות; בבית-הספר הגבוה לנערי אס-אס בגרמניה. ארבע שנים הוא מהלך על חבל דק: כלפי חוץ הוא אחד מנערי היטלר, בעוד שבתוכו פנימה הוא לא שוכח את יהדותו ומתייסר בדבר גורלם של בני משפחתו. 
כדי להצליח בדמות שהוא משחק עליך להצטיין כנאצי צעיר. לשם כך עליך לשמור על כללי הפנימייה המחמירים, ללמוד היטב את תורת הגזע של היטלר ולהישמר בלי הרף פן זהותו תתגלה, דבר שיגרום לשליחתו המיידית למחנות המוות. 
סיפור מותח ומאלף, כמו שרק המציאות יכולה לרקוח. 


וואו. הרבה זמן לא הייתי פה. מקווה שהחופש עבר לכולם בנעימים, ושהחזרה ללימודים לא הייתה מדכאת מדי. אבל אל דאגה- יצאו המון ספרים טובים לאחרונה. באמת, תבדקו!

אבל מה שאני קראתי בחג יצאה וקרה דווקא מזמן, אבל לא פחות רלוונטי להיום. אני יודעת שהרב אומרים 'ספר על השואה? לא תודה' אבל זה כל כך חשוב לקרוא את זה, ומרגש כל פעם מחדש לראות מה העם שלנו עבר. 

הכתיבה של שלמה פרל הפליאה אותי- איזו עברית יפה!! יכול להיות שאני סתם מתלהבת כי אני דוברת אנגלית מלידה, אבל וואלה באמת היה מקסים לקרוא בשפה הזאת. ומבחינת העלילה- זו לא סיפור זוועה של אושוויץ. המסע של שלמה ייחודי בכך שבילה את שנות המלחמה בפנימייה לנאצים. בחיים לא שמעתי דבר כזה, והבנתי שהנס הזה קרה רק לו. הוא מספר על מרוב שהוא שיקר על זהותו, הוא התחיל להאמין בזה. זה מצב פסיכולוגי מרתק, ולו רק בשביל זה אני ממליצה. 

חוץ מזה, הספר די דק, ולכן יכול להתאים לך אם את/ה לא אוהב/יכול לקרוא כל כך הרבה. הוא גם מרחיב ומדבר על תקריות מדהימות ממש עם האנשים שבילה איתם במלחמה כשהוא פגש אותם כיום.

אז בקיצור- לך על זה! ספר מותח ומזעזע, מדהים ומרגש.

ללא קשר, אני ממש חייבת שם נורמלי לבלוג הזה אם אני מתכוונת להתחיל להשקיע בו. הצעות יתקבלו בשמחה:)
חג שמח!
אסתי