שרה גיבורת ניל"י
דבורה עומר
איי, דבורה עומר. כתיבתה מושלמת! אני מניחה שכולם יודעים את סיפורה של שרה אהרונסון, אבל לאלה שלא: היא יחד עם אחייה וחבר משפחה הקימו מחתרת במלחמת העולם הראשונה שמטרתה הייתה לעזור לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים. למחתרת הם קראו "ניל"י" - נצח ישראל לא ישקר. היום במבט לאחור אנחנו לא יכולים לדעת אם באמת הניצחון של הבריטים הייתה לטובה, שהרי הם התעללו בנו גם, אבל משפחת אהרונסון פעלה למען הארץ ותושביה היהודים וזה ראוי להערכה.
תחילת שנות ה1900 ומשפחת אהרונסון וכל תושבי זיכרון יעקב והיישובים סבלו מהתנכלויות של השלטון בצורת התעללות פיזית, גנבה, מיסים, הריסת רכוש ושומריהם הערבים לא עוזרים ולפעמים גם להפך. במשך ילדותה שרה ראתה וחוותה את המצוקה, ואפילו שהתחתנה ועברה לגור באיסטנבול לא יכלה לשבת בשקט שמשפחתה סובלת (כמובן שאני מקצרת פה- הרבה קרה בשנים האלה) וחזרה לארץ. כך התחילו חייה בניל"י. בשנת 1915 עד מותה שרה קשרה קשרים ואספה מידע מנציגי השלטון והעבירה ידיעות לבריטים שהיא מסכנת את עצמה מאוד. הדברים שהיא עברה וההקרבה העצמית שלה לא יכלו שלא להביא אותי לדמעות, וכמובן שזה לא פנטזיה! זוהי אישה אמיתית ואמיצה שיכול מאוד להיות שבזכותה אני כאן!
ולא רק תוכן הספר היה מרגש( אני יכולה לכתוב עליה עוד ועוד אבל אני די בטוחה שאתם יודעים אבל גם אם לא אני רוצה שתקראו את ה ספר:)) קצב העלילה זרמה באופן *כמעט* חסרת פגם- ההתחלה הייתה קצת איטית אבל היעזרו בסבלנות כמה עמודים ותראו שמשם זה הולך ונהייה מהר ומצמרר.
בקשר לחלקים טיפה רגישים- אפילו אם אתם פחדנים או לא רוצים לשמוע על דברים רעים בשום פנים ואופן, את
זה אתם חייבים לקרוא. לא רק בגלל שאת/ה לא רוצה להיות הטיפש שלא יודע כלום בארוחה משפחתית, אלא בגלל שאתם חייבים לשרה את זה. שתראו את מה שהיא עשתה למעננו, אתם תרגישו אשמים שלא הרמתם את הספר עד עכשיו! אני בהחלט כן. ובכלל, אי אפשר להתחבא ממציאות נוראית, גם היא בעבר.
אז לכו ותעיזו להיות החננה שנכנס לספרייה ותקראו את זה! אני יכולה להגיד שעכשיו שהבנו מזה הספר הזה כמעט כל השכבה שלי קראה שרה גיבורת ניל"י- וגיבורה היא באמת.
תגובות
הוסף רשומת תגובה
נשמע טוב? לא? תגידו לי, אני אשמח לשמוע גם את דעתך ומבטיחה לענות:)