מלכים ג'

הוסף לסל את מלכים ג' / יוכי ברנדסמלכים ג'
יוכי ברנדס
רומן תנכ"י

 מלכים ג" הוא רומן המנהל דיאלוג מרתק עם סיפורי היסוד של עם ישראל. הסופרת יוכי ברנדס, הידועה בהיכרותה המעמיקה עם המקורות היהודיים, נוגעת בשאלה הטעונה: באיזו מידה אנחנו יכולים באמת להכיר את העבר שלנו, הן הפרטי והן הלאומי, ועד כמה הוא משועבד לתכתיבי השליטים המנצחים, המשכתבים את העבר באמצעות סופרים מטעם.

 "מלכים ג" הוא רומן חתרני, שלאחריו תקראו את התנ"ך אחרת מכפי שקראתם אותו עד כה. ברנדס חושפת בדרך וירטואוזית את הבקיעים בסיפורים שעליהם גדלנו ומציעה להם תוספות והשלמות, שרובן מעוגנות באגדות חז"ל, המאירות באור שונה את גיבורי האומה. נחשף גם עולמן החי והתוסס של הנשים, שהוסתר מתחת לרובד הגברי הגלוי של כתבי הקודש. סוף סוף יוצאות אסירות הארמון מירכתי הבמה, והן מתגלות כדמויות מפתח בקורותיה של הממלכה הקדומה. .

עזבו את "התקציר" שלמעלה. אתם לא תבינו על מה אתם קוראים עד אמצע הספר, שבזה יש לדעתי המון יופי.

לסופרת יש את הנקודת מבט הייחודית של אישה שהתחנכה בבית חרדי ומאוחר יותר עשתה תואר במכון קונסרבטיבי, וממש ניתן לראות את זה ביצירה של מלכים ג'. ברור כשמש האהבה והבקיאות שלה בתנ"ך, וככל שהעלילה מתקדמת ניתן להבחין בתעוזה של הסופרת ובמעט כפירה. היא משחקת ברעיון המוכר של ההיסטוריה שנכתבת על ידי המנצחים- היא מראה איך האירועים שתוארו בתנ"ך נכתבו כך משום שמישהו גרם לזה, וכותבת סדר התרחשויות אלטרנטיבי ומסבירה את הקונטרסט. (לא הבנת. לא נורא. תקרא תבין.) 

כמובן, שאת הקורא המאמין באמיתות התנ"ך (כמוני) זה די יזעזע. לכן אני ממליצה לבוא ליצירה הזאת בראש פתוח, כי חבל לפספס אותה. אציין לשבח את תיאורה של הסופרת את עולם הנשים התנ"כי, שהעלה בפני דברים שמעולם לא חשבתי עליהם. בנוסף לכך, זה באמת מדהים לראות איך אדם פרטי נהיה גיבור תנ"כי, שיוזכר לדורות, ולחילופין לראות את השלשלות העניינים מצד מישהו שהתנ"ך מחשיבה לרשע, אך שבאותה העת חשב שפועל לטובת עם ישראל. והכל לגמרי מתוך התנ"ך, ובמיוחד מההשלמות הפחות מוכרות של ספר דברי הימים.

לצערי היו כמה חסרונות בולטים בספר- *ספוילר* הכותבת לגמרי מרחיקה לכת מכל הגיון בתיאוריית קונספרציה על משפחתו של דוד שכל מטרתה היא למחוק את זכרו של משפחת שאול, גם ארבע דורות אחרי מותם של דוד ושאול עצמם, וזה כמובן בניגוד מוחלט להזכרים החוזרים בתנ"ך על אהבתו וכיבודו של דוד לשאול.
בהמשך לנזכר לעיל, מיכל והדד האדומי (!) ממשיכים בתוכנית נקמה אותו יבצע נכדה של מיכל לנכדו של דוד. נו באמת.

אבל, כפי שראיתי בביקורות אחרות על מלכים ג', צריך להיות ממש מוכשר כדי לטוות את הרעיונות האלה ועוד האירועים המסופרים בתנ"ך לסיפור שלם וקוהרנטי, ולכן, כל הכבוד!

מסקנתי היא שאם אתה יכול לסלוח על הכפירה שביצירה ולקבל אותה כסיפור דמיוני המבוסס על התנ"ך, תהיה מודהם מהחכמה שבספר וראשך ייפתח בצורה שלא נפתחה בעבר.
שנה טובה ומתוקה!!

תגובות

רשומות פופולריות