מלכוד 67

מלכוד 67

ד״ר מיכה גודמן

עיון פוליטי וחברתי

המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.

״מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על  מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה.

בשיח הספרותי והמחשבתי הישראלי השנה, קשה היה לפספס את הספר הזה. הכותב ערך סבב שיחות מרתקות במכונים ובאוניברסיטאות, וכן אפילו הופיע ברשימת 50 היהודים הכי משפיעים בעולם של Jerusalem Post. 

קטנתי מלכתוב ביקורת מקיפה ומחושבת כמו רבים וגדולים מההוגים הישראליים, אבל בעיני הספר היה מאיר. מבחינה מעשית אי אפשר להגיד שהוא הציע פתרון חדש, אך הוא פתח את עיני (ושל רבים אחרים) לכמה נקודות חשובות ואמיתיות שיכולים לשנות את כל השיח אם נפנים אותם. 

בין השאר, גודמן הציג את הסכנות הטמונות בלהיות אידיאליסט - אדם שמזדהה כל כך עם דעותיו עד שאינו מפריד ביניהם, וחושב שהאני שלו זה בעצם הדעות שלו. הסופר הציג את זה כאל הקיצון ההפוך של מטריאליסט - אדם השקוע בחומריות ומזדהה עם חפציו עד כדי כך שהוא אינו מפריד בין החפצים שלו להוא עצמו. זה היה הפעם הראשונה בחיי ששמעתי דבר כזה. הרי, צריך לחיות בעד האידיאולוגיות שלנו, לא? 

אז לא. כשאיני מפרידה בין הדעות שלי לבין הזהות שלי, אזי שאדם מערער על הדעות שלי אני חווה את זה כאל ערעור על עצם קיומי. לא תיתכן הקשבה אמיתית בחוויה וסיטואציה כזאת. 

עוד נקודה חזקה שהעלה ״מלכוד 67״ היא על חשיבה קבוצתית - או במקרה שלנו, חשיבה מגזרית. לא ארחיב כאן, אך אגיד שזה גם חלק בספר שהיה משמעותי עבורי ומלווה אותי. 

״מלכוד 67״ הוא ספר שבא לי לתת אותו לכל מי שאני מכירה. לכל אחד יש מה ללמוד ממנו- בין אם רעיונית-מחשבתית ובין אם ידע הסטורי וסוציאולוגי. הייתי רוצה שכל מכריי יקראו אותו, ולו רק כדי שיהיה לנו בסיס משותף לשיח- שזוהי מטרתו של הכותב כפי שהבנתי אותו.

״מלכוד 67״ היה אמיתי, יותר מהכל. הוא נגע בנקודות הרגישות של כל הצדדים ומכריח את כולם להתעמת מול אמיתות קשות בדעות של הצד השני. הוא מציג את הגלגולים של העמדות השונות - ממנהיגי המדינה הראשונים וממשיכי דרכם וכל התמורות והמהפכים שקרו באמצע. 

כל מי שיקרא את הספר יתעצבן - שמעתי שהוא שמלאני ושמעתי שהוא ימני. תקראו ותחליטו לבד... 

נקודה אחרונה לשבח - חלק ההערות גדוש ומלא במקורות והסתייגויות. התרשמתי. כדאי לקרוא אחרי הסיום.